#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. א כיצד קוראים במשנה אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה,&nbsp;&nbsp;או אנשי וכו' ואנשי וכו' ובשניהם מהלכים? ועל מה קאי (מודד או נותן עירוב)?</p>	רבא תני אנשי ואין אנשי וקאי על הילוך שאם כלתה מדתו בסוף עיר כל העיר כד' אמות אבל אם כלתה באמצע העיר מהלך עד סוף מידתו בלבד. רב אידי תני אנשי ואנשי וקאי בנותן את ערובו ולעולם כל העיר כד' אמות, אבל להלך לא תני. </p>רב נחמן אמר שאפשר לגרוס כשניהם במודד אנשי ואין אנשי, ובנותן עירובו אנשי ואנשי.</p>	עירובין סא.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. ב עיר היושבת על הנחל מהיכן מודדים את תחומה? ומה הראיה?	אמר רב יוסף שאם יש לה דקה ד' אמות {ולא די בד' טפחים מפני שבעיתי תשמישי} מודדים משפת הנחל, ואם לאו אין מודדים אלא מפתח ביתו. ראיתו משהתיר רבי לבני גדר לירד לחמתן ולא התיר לבני חמתן לילך לגדר, ואין ראיתו מוסכמת.</p>	עירובין סא.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. ג למה רבי התיר לבני גדר ללכת לחמתן. ולא התיר לבני חמתן ללכת לגדר (4)?	רב יוסף: שהם עשו דקה והם לארב דימי: היו הורגים אנשי חמתן את אנשי גדר ומאי התיר התקין. רב ספרא: אמר עיר עשויה כקשתרב דימי בר חנינא: עיר גדולה ועיר קטנה. [כך אמר רב כהנא את דעת רב ספרא ורב דימי בר חנינא, אבל לרב טביומי לא התפרש מי אמר מה]	עירובין סא.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. ד הנותן את עירובו בעיר אחרת האם כל העיר כד' אמות?ומה הדין אם שבת בעיר?</p>	הנותן את עירובו - כל העיר כד' אמות בין בעיר גדולה בין בקטנה, ולר&quot;ע אינו כד' אמות ואין הלכה כמותו.שבת - לכו&quot;ע כד' אמות.</p>	עירובין סא.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא: השובת או נותן את עירובו במקום שאין בו דיורין, האם מהלך את כולו כד' אמות?	שובת - לכו&quot;ע מהלך את כולו.מניח - לר&quot;ע:&nbsp;&nbsp;אינו מהלך את כולו. לחכמים: במקום שאינו ראוי לדירה כמערה - אינו מהלך את כולה. במקום הראוי לדירה ולא דרים בו - לר&quot;י אמר שמואל אינו מהלך, לר&quot;א מהלך. </p>(הרמב&quot;ם והרא&quot;ש פסקו כר&quot;א אליבא דחכמים, וכן הוא בשו&quot;ע ויש מהראשונים שפסקו כשמואל.)</p>	עירובין סא:		ה'
